היבטי מיסוי בעסקאות ליסינג והתאמת הנכס המושכר
פתיחת מסעדה חדשה מחייבת השקעה ראשונית גדולה. ניתן לחלק את השקעה זו לשתי קטגוריות: השקעה במבנה והשקעה בציוד.
השקעה בציוד למסעדה
השקעה בציוד למסעדה היא השקעה שקופה ללקוח – הלקוח לא יודע באיזה ציוד משתמשים במטבח, הוא יודע רק להעריך את התוצאה הסופית – טיב האוכל ומהירות השירות. מסעדן מקצועי חייב להכיר בתרומה של איכות הציוד למוצר הסופי. במהלך תכנון המסעדה יש לערוך רשימה של ציוד הכרחי ועלות משוערת של הציוד. ההבדל בהשקעה בין קניית ציוד ישן ומשומש לבין ציוד חדיש ברמת state of the art הוא כמובן אדיר, וכך גם ההבדל בביצועים. הציוד שיירכש הוא פשרה בין מגבלות התקציב לדרישות השף.
לאחר שהוחלט תקציב רכישת הציוד, על המסעדן למצוא פתרון לבעיית המימון. אפשרות אחת היא רכישת הציוד במסגרת המימון שקיבל המסעדן מהבנק. זהו הפתרון הנפוץ ביותר לעסקים בארץ, לא רק בענף המסעדנות. דא עקא, עסקים קטנים כגדולים, במיוחד בתחום המסעדנות, נתקלים בקשיים ואף בסירוב מצד הבנקים לספק את האשראי הנדרש, בעיקר מהסיבה של העדר ביטחונות מספקים.
לבעיה זו יש מספר פתרונות . בכתבה זו נתמקד בליסינג מימוני ותפעולי כפתרון לבעיית המימון.
"ליסינג מימוני",חכירה מימונית ו/או שכר מכר – רכישת בעלות עתידית על נכס לאחר החזר התשלומים עליו ותשלום עבור מימוש אופציית הרכישה ( בד"כ תוספת סמלית יחסית לערך הנכס)
"ליסינג תפעולי", שכירות – תשלום דמי שכירות רק בגין השימוש השוטף בנכס. הבעלות הינה של חברת הליסינג ואינה מועברת בתום החזר התשלומים. לפעמים קיימת אופציית רכישה במחיר שוק.
בניגוד לבנקים שמוכנים לממן רק עד 40% מערך הציוד החדש ואף פחות מכך, בחברות המתמחות בליסינג ואף בחברות המספקות את הציוד עצמו ניתן לקבל מימון לכל סוגי הציוד עד לגובה של 90% מערכו.
עסקאות מסוג זה נפוצות מאוד בעולם. אחת הסיבות שבארץ, נושא זה איננו מפותח עדיין (מלבד עסקאות ליסינג לרכבים), נעוצה בכך שהוא נשלט ברובו ע"י חברות ליסינג בנקאיות, שלעיתים נמצאות בניגוד עניינים בין המוצרים הקלסיים, ובראשם הלוואות, לבין מוצרי הליסינג.
רשויות המס מחלקות את עסקאות הליסינג לשני סוגים לצורך קביעת שיעור הטבות המס:
עסקאות של ליסינג (חכירה) מימונית ועסקאות של ליסינג (חכירה) תפעולית.
כדי שעסקת הליסינג תוכר כעסקת ליסינג מימוני, "עסקת שכר מכר", על פי הגדרת רשויות המס, ותזכה בהטבות הקבועות בתקנות המס, עליה לעמוד בקריטריונים הקבועים בתקנות מס הכנסה ( ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר) ו/או כללי החשבונאות שעל פיהם מסווגים את העסקאות בדוחות הכספיים.
נפרט בקצרה את עיקרי הכללים לסווג העסקה כליסינג מימוני ( רכישת בעלות עתידית) :
– קיימת סבירות גבוהה שהצדדים יעמדו בהצלחה בחובות שמוטלים עליהם מתוקף העסקה.
– עם תום תקופת החכירה תעבור הבעלות בנכס על פי ההסכם לחוכר ללא תשלום נוסף. לחלופין, הסכם יכול להעניק לחוכר אופציה לרכוש את הנכס במחיר אטרקטיבי.
– אורך תקופת ההסכם היא לכל הפחות 75% מתקופת החיים הצפויה של הנכס או על פי כל דין.
– היוון תשלומי השכירות שווה לערך המכירה של הנכס ביום ביצוע ההסכם ובמקרים מסוימים ניתן להסתפק אף ב – 90% .
אם מהות העסקה הינה ליסינג מימוני, אזי החוכר יוכל להכיר בהוצאות פחת ומימון כפי שמכירים בעסקת רכש רגילה. הוא יוכל להכיר בהוצאות הפחת והמימון של הנכס בתקופה קצרה יותר (פחת מואץ), בהתאם להטבות הקבועות בתקנות מס הכנסה, ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר.
לחילופין, אם העסקה הינה במהותה עסקת שכירות רגילה, יאפשרו לחוכר לנכות את דמי השכירות החודשיים כהוצאה שוטפת, ואז תתחלק ההוצאה על שנים ארוכות יותר.
במילים פשוטות, הוצאות עבור רכישת ציוד נרכש, המשמש בייצור ההכנסה של העסק, בין אם הוא חדש ובין אם הוא יד שנייה, הן הוצאות מוכרות.
תקופת ההכרה בהכנסה הינו נתון שמשתנה בהתאם להגדרת מהות העסקה וסוג המשתמש (עוסק או חברה).
בפס"ד ברשנטיין גיל, עסק בימ"ש המחוזי בעניינם של נישומים ששכרו בעסקת שכר מכר של מכונות צילום. באותה פרשה תקופת השכירות הייתה לשלוש שנים, מחיר דמי השכירות ייצג את מחיר המכונות בעת חתימת ההסכם, והוסכם בין הצדדים כי בתום תקופת השימוש לא היה עוד ערך למכונת הצילום. כמו כן הוסכם על מחיר רכישה בתום התקופה של 1 ש"ח. בימ"ש קבע לצורך בחינת ההבדלים בין מכר לראש לשכירות, יש לפנות לכללי החשבונאות לצורך סיווג העסקה. בימ"ש יישם את כללי החשבונאות לעניין סיווג עסקאות כעסקות מכר או כעסקות שכירות, וקבע כי יש לסווג את העסקה כעסקת מכר, מאחר ואורך חיי המכונה היה כאורך תקופת השימוש בה, וכן סך כל דמי השכירות ששולמו שווה למכירה של המכונה.
לפיכך, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי לפני חתימה על הסכמי ליסינג (חכירה) במטרה למקסם את הטבות המס.
הוצאות להתאמת המושכר
ברוב המקרים, יאלץ המסעדן להשקיע במבנה אותו הוא שוכר לצורך התאמתו לצרכי המסעדה. בהשקעה זו טמון רוב הסיכון עבור המסעדן – זוהי השקעה גדולה יחסית, ובניגוד לציוד, אותו ניתן למכור במקרה של הפסקת פעילות, יהיה קשה לקבל חלק מההשקעה עבור שיפוץ במקרה של הפסקת פעילות.
החזר מסוים על חלק מההשקעה במבנה ניתן לקבל בצורה של הכרה בהוצאות ע"י מס הכנסה. זאת, בהתאם תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת המושכר).ההוצאות על התאמת הנכס המושכר לשוכר מוכרות, לצורך מס, בשיעור של 10% בשנה. אם המסעדה תתפנה מהמבנה לפני תקופה זו, תוכר לניכוי יתרת ההוצאה.
מעוניין לפתוח בית קפה או להקים מסעדה חדשה?
משרד רואי חשבון שחר פרילינג מתמחה בייעוץ עיסקי למסעדות ובניית תוכנית עסקית לבתי קפה, מסעדות ועסקים בענף המזון. המשרד עובד בשיתוף פעולה עם מ.ט.י
יש לכם עוד שאלה? נשמח לתאם פגישה בנושא במידת הצורך בטלפון: 09-7437898 או 052-3892773
