היבטי מיסוי בעסקאות ליסינג והתאמת הנכס המושכר

רשויות המס מחלקות את עסקאות הליסינג לשני סוגים לצורך קביעת שיעור הטבות המס:

עסקאות של ליסינג (חכירה) מימונית ועסקאות של ליסינג (חכירה) תפעולית.

כדי שעסקת הליסינג תוכר כעסקת ליסינג מימוני, "עסקת שכר מכר", על פי הגדרת רשויות המס, ותזכה בהטבות הקבועות בתקנות המס, עליה לעמוד בקריטריונים הקבועים בתקנות מס הכנסה ( ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר) ו/או כללי החשבונאות שעל פיהם  מסווגים את העסקאות בדוחות הכספיים.

נפרט בקצרה את עיקרי הכללים לסווג העסקה כליסינג מימוני ( רכישת בעלות עתידית) :

–          קיימת סבירות גבוהה שהצדדים יעמדו בהצלחה בחובות שמוטלים עליהם מתוקף העסקה.

–          עם תום תקופת החכירה תעבור הבעלות בנכס על פי ההסכם לחוכר ללא תשלום נוסף. לחלופין, הסכם יכול להעניק לחוכר אופציה לרכוש את הנכס במחיר אטרקטיבי.

–          אורך תקופת ההסכם היא לכל הפחות 75% מתקופת החיים הצפויה של הנכס או על פי כל דין.

–          היוון תשלומי השכירות שווה לערך המכירה של הנכס ביום ביצוע ההסכם ובמקרים מסוימים ניתן להסתפק אף ב – 90% .   

אם מהות העסקה הינה ליסינג מימוני, אזי החוכר יוכל להכיר בהוצאות פחת ומימון כפי שמכירים בעסקת רכש רגילה. הוא יוכל להכיר בהוצאות הפחת והמימון של הנכס בתקופה קצרה יותר (פחת מואץ), בהתאם להטבות הקבועות בתקנות מס הכנסה, ניכויים מיוחדים למשתמש בציוד בשכר מכר.  

לחילופין, אם העסקה הינה במהותה עסקת שכירות רגילה, יאפשרו לחוכר לנכות את דמי השכירות החודשיים כהוצאה שוטפת,  ואז תתחלק ההוצאה על שנים ארוכות יותר.

במילים פשוטות, הוצאות עבור רכישת ציוד נרכש, המשמש בייצור ההכנסה של העסק, בין אם הוא חדש ובין אם הוא יד שנייה, הן הוצאות מוכרות.

תקופת ההכרה בהכנסה הינו נתון שמשתנה בהתאם להגדרת מהות העסקה וסוג המשתמש (עוסק או חברה).

בפס"ד ברשנטיין גיל, עסק בימ"ש המחוזי בעניינם של נישומים ששכרו בעסקת שכר מכר של מכונות צילום. באותה פרשה תקופת השכירות הייתה לשלוש שנים, מחיר דמי השכירות ייצג את מחיר המכונות בעת חתימת ההסכם, והוסכם בין הצדדים כי בתום תקופת השימוש לא היה עוד ערך למכונת הצילום. כמו כן הוסכם על מחיר רכישה בתום התקופה של 1 ש"ח. בימ"ש קבע לצורך בחינת ההבדלים בין מכר לראש לשכירות, יש לפנות לכללי החשבונאות לצורך סיווג העסקה. בימ"ש יישם את כללי החשבונאות לעניין סיווג עסקאות כעסקות מכר או כעסקות שכירות, וקבע כי יש לסווג את העסקה כעסקת מכר, מאחר ואורך חיי המכונה היה כאורך תקופת השימוש בה, וכן סך כל דמי השכירות ששולמו שווה למכירה של המכונה.

לפיכך, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי לפני חתימה על הסכמי ליסינג (חכירה) במטרה למקסם את הטבות המס.

הוצאות להתאמת המושכר

ברוב המקרים, יאלץ המסעדן להשקיע במבנה אותו הוא שוכר לצורך התאמתו לצרכי  המסעדה. בהשקעה זו טמון רוב הסיכון עבור המסעדן – זוהי השקעה גדולה יחסית, ובניגוד לציוד, אותו ניתן למכור במקרה של הפסקת פעילות, יהיה קשה לקבל חלק מההשקעה עבור שיפוץ במקרה של הפסקת פעילות.

החזר מסוים על חלק מההשקעה במבנה ניתן לקבל בצורה של הכרה בהוצאות ע"י מס הכנסה. זאת, בהתאם תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת המושכר).ההוצאות על התאמת הנכס המושכר לשוכר מוכרות, לצורך מס, בשיעור של 10% בשנה. אם המסעדה תתפנה מהמבנה לפני תקופה זו, תוכר לניכוי יתרת ההוצאה.