הערכות לסוף שנת המס 2023
תוכן עניינים
אנו מתכבדים בזאת להגיש מידע, כבכל שנה, על השינויים שחלו בשנת 2023 והשלכותהם על שנת הכספים הנוכחית בתחומי המיסוי.
הנושאים הנסקרים בחוברת זו הינם כלליים ונועדו למתן מידע בלבד והנאים לנו רלוונטיים לצורך הערכות לתום השנה.
יובהר כי במסמך זה קיימת התייחסות להיבט הפיסקלי/ מיסויי בלבד וייתכן ששיקולים עסקיים אחרים יחייבו עיתוי שונה.
לפיכך, מומלץ לקבל ייעוץ פרטני לפני ביצוע כל פעולה שהיא ואין לראות באמור מתן ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת. המידע נכון ומעודכן למועד כתיבת החוברת ועשוי להשתנות בעתיד.
אנו בטוחים כי תמצאו עניין במידע המצורף וכתמיד, אנו עומדים לרשותכם מעל ומעבר לדו"ח השנתי.
השנה המסתיימת הושפעה בצורה מהותית מהמאבקים סביב המהפכה המשפטית שהשפעו/פגעו ביציבות/הוודאות הכלכלית נושא החשוב למשקיעים בכל הקשור לרצון שלהם להשקיע במשק בראייה ארוכת טווח. בהמשך כמובן לא ניתן להתעלם מארועי 7/10 וממלחמת חרבות ברזל שמתנהלת כרגע כגורמים שמשפיעים / ישפיעו רבות על הווה והעתיד של מדינת ישראל מבחינות רבות לרבות הנושא הכלכלי.
ברור לנו שכולנו נפגענו בצורה כזו או אחרת מהמצב לרבות בתחום הכלכלי.
מגזרים שלמים, עסקים ותחומים רבים שעדיין חווים את המשבר בעיקר אלו שנדרשים להערך להחזר ההלוואות שנלקחו לצורך שמירה על הקיים בתקופת המשברים הקודמים שעברנו ( קורונה / אומקרון וכו') ואשר נמצאים בסיטואציה עיסקית מורכבת.
לכך נוסיף מספר גורמים נוספים שהשפיעו השנה על הפעילות העיסקית וצפויים להשפיע ביתר שאת גם במהלך שנת 2024.
- ההשפעות העכשויות והעתידות של מלחמת רוסיה אוקראינה שהשפעתה על הכלכלה העולמית והפעילות העיסקית תלויה בצפי (שאינו קיים כרגע) לסיומה.
- מדיניות בלתי מתפשרת של רוב רובם של נגידי העולם בכל הקשור להורדת שיעור האינפלציה העולמי בעזרת פעולה מוניטרית של העלאת הריבית בעולם שהייתה אפסית במשך תקופה ארוכה – הערכה כיום שהריבית צפויה להתחיל ולרדת במחצית השניה של שנת 2024 .
פעולה שגורמת, בין היתר, לגידול בהוצאות הריבית של עסקים שיש להם הלוואות בסכומים מהותיים ובאופן יותר כללי לירידה בהשקעות במשק ואף יכולה להביא למיתון וצימצום הצריכה והפעילות הכלכלית בעולם.
- השפעה עתידית הקשורה להעלאת נטל המס וצימצום השירותים הממשלתיים במטרה לממן את עלות המלחמה.
אז זה הזמן להזכיר לכם שאנחנו כאן עבורכם מעל ומעבר לכל דוח ולכל עיניין ודבר ועושים את כל אשר לאל ידנו במטרה לצלוח יחד איתכם ובהצלחה כל אתגר.
הנה כמה טיפים שכדאי להביא בחשבון:
מימוש נכסים/ השקעות
עקב המשבר הנוכחי חלה ירידה ניכרת בשוויים נכסים והשקעות או לחילופין יש צורך במימוש נכסים לצורך הגדלת תזרים המזומנים בעיתות משבר. אזי יש לבחון אלו נכסים כידאי לממש כדי לצמצם את חבות המס והאם ניתן לקזז הפסדים קיימים של העסק שהצטברו בתקופה או כפי שנאמר סוף מעשה במחשבה תחילה.
פרוץ מלחמת חרבות ברזל
בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשביעי לאוקטובר 2023, ניתנו שורה של הקלות, הטבות ומענקים לעסקים בישראל. שלחנו לכם הסבר על עיקרי התזכיר שאושר לחוק כבר בתאריך 31.10.23 ומצורף למסמך זה בסעיף שונות ואנחנו עומדים לרשותכם בכל הקשור לתביעת הפיצוי ככל שנידרש לרבות הלוואות בערבות המדינה שאושרו במסגרת זו.
בעקבות פרסום ברשומות של חוק ההתייעלות הכלכלית
תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו 2024 , התשפ"ג – 2023. (חוק ההסדרים) (להלן" התיקון") , צרפתי בסעיף שונות את עיקרי השינויים בתחום המס. יש לקחת בחשבון שחלק מהשינויים צפויים להידחות לאור התמשכות מלחמת חרבות ברזל.
כמו כן אני מזכיר לכם את כתובת אתר האינטרנט של המשרד, בו תוכלו למצוא כתבות מקצועיות, עידכונים שוטפים ועוד .
הכתובת הינה
וכמובן שניתן לפנות אלי לפרטים נוספים למייל:
בכבוד רב,
פרילינג שחר, רואה חשבון – עורך דין MBA
היערכות לקראת תום שנת 2023– כללי
בשנת 2024 ובהמשך לתיקון נוסף בחוק (תיקון 44 ) יהיה חייב בדיווח מקוון למע"מ מי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
- חייב להכין מאזן, וכן במנוי רואה חשבון מבקר או מבקר אחר כאמור בסעיף 20 לפקודת האגודות השותפויות.
- העוסק רשום כשותפות לפי חוק מע"מ או איחוד עוסקים לפי סעיף 56 לחוק מע"מ, ולגבי אחד השותפים או אחד העוסקים, לפי העניין, התקיים האמור בסעיף 1לעיל.
ושמחזור עיסקאותיו השנתי לפני מע"מ עולה על 1,500,000 ₪ .
או כל עוסק אחר שמתקיים לגביו אחת או יותר מהדרישות להלן :
- חייב לנהל הנהלת חשבונות כפולה לפי הוראות ניהול פנקסים ( ללא תלות בגובה המחזור).+
- מחזורו השנתי גבוה מ – 2,500,000 ₪ לפני מע"מ.
- מלכ"רים אשר מחזורם השנתי החל משנת 2022 עולה גבוה מ- 20 מיליון ₪.
- מוסדות כספיים אשר מחזורם השנתי החל משנת 2022 עולה על 4 מיליון ₪.
- עסקים שמחזור עיסקאותהם בשנה הקובעת ( תקופה של 12 חודשים רצופים המסתיימת ב – 31 באוגוסט של שנת המס שחלפה) הוא עד 1,505,000 ₪ , נכון ל 1/1/2021, יגישו את הדוח למע"מ אחת לחודשיים.
- עסקים שמחזור עיסקאותהם כאמור מעל הסכום הנ"ל יגישו את הדוח למע"מ אחת לחודש.
- עוסקים החייבים בדיווח מפורט ישדרו וישלמו את המס הנובע מהדוח לא מאוחר מ ה- 23 לחודש שאחרי חודש תקופת הדיווח.
- המדווחים והמשלמים באופן מקוון ייהנו מהטבה של עוד 4 ימי אשראי, היות וניתן לדווח ולשלם את הדו"ח התקופתי באופן מקוון עד ליום 19 לחודש (במקום עד ליום ה- 15 לחודש.(
- יתר הנישומים ידווחו וישלמו את המס הנובע מהדוח לא יאוחר מה – 15 לחודש שאחרי חודש תקופת הדיווח.
בהתאם להוראות חוק החברות והתקנות מוטלות חובות שנתיות כלפי רשם החברות: אגרה שנתית.
כל חברה (למעט חברה שפורקה או נמחקה כל עוד לא הוגשה בקשה להפעלה מחדש), חייבת בתשלום אגרה שנתית ובהגשת דו"ח שנתי.
אי תשלום האגרות או אי הגשת דו"ח שנתי, מהווה עילה לנקיטה בסנקציות שונות כנגד החברה ובכלל זה, רישומה במרשם החברות כחברה מפרת חוק לפי סעיף 362א' לחוק החברות, הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים מאוד בגין כל הפרה ונקיטה בהליכים לגביית החובות הכספיים לפי פקודת המסים (גבייה).
היננו לציין שישנה עלייה ברמת האכיפה של הנושא הנ"ל.
היערכות לקראת תום שנת 2023- חברות, שותפויות ועוסקים
- מימוש מלאים – במידה ויש לחברה מלאי מת או מלאי שבגינו קיים לחברה הפסד, מומלץ לממש את המלאי לפני תום שנת המס ובכך לקזז מס בשיעור גבוה יותר. במידה וערך המלאי המת הוא מהותי, מומלץ להודיע לפקיד השומה על מועד חיסול המלאי, כך שיוכל לשלוח מי מטעמו שיהיה נוכח באירוע.
- חובות אבודים – חובות אבודים יוכרו כהוצאה בשנת המס רק אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו כל המאמצים לגבייתם. מומלץ לנקוט בפעולות אקטיביות לגביית החוב ולמיצוי כל ההליכים (כגון מכתב נוסף מעו"ד וכד') בהקדם האפשרי, גם אם המשמעות היא תשלום חלקי עבור החוב וסילוק יתרתו (בהתאם לנסיבות).
- התחייבויות תלויות – יש לבצע הפרשה לאחריות ע"פ אומדנים של שנים קודמות, כיוון שההפרשה הינה הוצאה מוכרת וגם המס בגינה יהיה גבוה יותר, במידה ותרשם עד סוף השנה.
- ניכוי בגין הפסד הון – ניתן להפוך הפסד הון להוצאה פירותית במידה וההפסד נוצר מהחלפת מכונות וציוד. הסכום שייוותר כהוצאה פירותית יהיה הנמוך מבין הפסד ההון של הנכס המוחלף או עלות הנכס הנרכש. במידה ונמכרו מכונות וציוד בהפסד בשנת 2023 וישנה כוונה לרכוש אחרים במקומם, יש לבחון אם יש להשלים את הרכישה עד סוף השנה ובכך ליהנות מהפסד ההון כהוצאה שוטפת.
- מימוש רווחי הון – במידה ובשנת 2023 נוצר רווח הון חייב במס, יש לשקול לממש במקביל נכסי הון מהם צפוי הפסד כדי לקזז את רווח ההון שנוצר.
- נישומים שיש להם הפסדים שמומושו בשוק ההון – יכולים לקזזו כנגד משיכת דיבידנד מחברות בהם הינם מחזיקים מניות כל עוד המס המשולם אינו עולה על 25% ו/או אינו דיבידנד בשיעור מס מוטב.
- ניכוי במקור מתושבי חוץ או ממבוטחי משנה בחו"ל – ההוצאה תוכר בניכוי רק אם נוכה מס במקור מהתשלום לתושב החוץ בתוך 3 חודשים מתום שנת המס, והועבר למס הכנסה לאחר 7 ימים. לכן יש לדאוג לבצע את הניכוי במקור במועד התשלום כדי שההוצאה תוכר בניכוי.
- תכנוני מס אגרסיביים – החל מדוח המס לשנת 2007, אי דיווח על "תכנון מס חייב" הנכלל ברשימת תכנוני המס ברי הדיווח, ייחשב כעבירה פלילית שדינה מאסר שנה ו/או קנס, ולכן יש להיערך לדיווח הנ"ל (טופס 1346)/ הדיווח יכול רק על עמדות אשר יתרון המס הנובע מהן עולה על 5 מליון ₪ באותה שנת מס או על 10 מליון ₪ במהלך 4 שנות מס לכל היותר.
- חלוקת דיבידנד – במידה וידוע כי החברה תימכר בשנה הבאה, עדיף לדחות את חלוקת הדיבידנד לשנת המכירה ולא לקבל אותו היום, כיוון שמס הכנסה מחשב את רווח ההון על בסיס שווי החברה לסוף השנה.
- החל מיום 1/1/2018 – מס החברות הינו 23% .
- ביטוח לאומי: בהמשך לתוכנית הממשלה לצמצום הגירעון ולהתמודדות מול משבר הכלכלי העולמי אושר בכנסת חוק המעלה את שיעור תשלומי המעסיק לביטוח לאומי בהדרגה. בשנת 2023 עומד חלק המעסיק לביטוח לאומי במדרגת השכר העולה על 60% מההכנסה הממוצעת במשק על שיעור של 7.6% .
- אישור תקנות מס הכנסה בדבר פחת מואץ לרכישת ציוד (הוראת שעה): בתאריך 15/11/2020 אישרה הכנסת את הוראת שעה בדבר מתן פחת מואץ (הכרה מהירה יותר בהוצאת רכישת ציוד) להלן: "תקנות פחת מואץ"). מטרת הוראת השעה הינה עידוד השקעות בכלל ענפי המשק, במסגרת הוראת השעה ניתנת האפשרות לכל העוסקים במשק ליהנות מהטבות המס, כאשר התקופה לרכישת נכסים שיזכו בהטבה הינם מיום 1 בספטמבר 2020 ועד ליום 30 ביוני 2021 (להלן: תקופת ההטבה"). בתנאים מסויימים.
- שמירת מסמכי מערכת החשבונות: יש לשמור את מסמכי מערכת החשבונות, במשך 7 שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת, או במשך 6 שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר. כלומר, לאחר 31/12/2023 ניתן להשמיד את ספרי החשבונות של שנת 2015, בתנאי שהדוח של אותה שנה הוגש עד 31/12/2016.
השלמת תשלום ביטוח לאומי שוטף
עריכת דו"ח מס משוער תאפשר חישוב ביטוח לאומי והשלמת תשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות והגדלת מקדמות בשנת המס. בכדי שהתשלום יוכר כניכוי בשנת 2023 יש לבצע התשלום לפני סוף שנת המס 2023 ולא ביום 15 בינואר 2023.
אנו פעלנו בחודשים האחרונים להתאים את המקדמות של הלקוחות הרלוונטיים בהתאם לאמור לעיל.
בשנת 2023 תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, 47,465 ₪ בחודש.
יחיד שבשנת המס שילם דמי ביטוח בשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה, זכאי לניכוי בשיעור 52% מהתשלומים לביטוח לאומי ובלבד שהניכוי לא יעלה על הכנסתו החייבת שלפני הניכוי.
להלן תמצית עיקרי הנושאים שיש להביאם בחשבון לקראת תום שנת המס.
1.1 עיתוי ביצוע עסקאות – לפני או אחרי תאריך המאזן (מחזור מכירות, מכירת מלאי מת וכיוצ"ב).
1.2 חיובי ריבית במקרים רבים על מנת להימנע מחישוב ריבית רעיונית, המהווה הכנסה בלבד אצל נותן ההלוואה, מבלי שמקבל ההלוואה ייהנה מהוצאות ריבית.
1.3 קביעת מועד תקבול דמי שכירות מראש.
1.4 כאשר קיימים הפסדים עסקיים – שיקול לקבלת הכנסות לשם קיזוז כגון: דמי שכירות, משיכת פיצויים מקופת גמל, וכיו"ב.
1.5 ביצוע תיקונים ואחזקות.
2.1 השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר (קופות תגמולים, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים).
2.2 השלמת תשלומים בשל פיצויי פרישה – לשנה השוטפת, לרבות עדכון בגין תוספת שכר ובשל שנים קודמות – באישור הנציבות.
2.3 הקדמת תשלומים שונים (ספרות מקצועית, השתלמויות, צרכי משרד תיקונים והחזקה וכיו"ב).
2.4 תשלום הוצאות לבעלי שליטה, או לחילופין דווח ההכנסה על ידי בעל שליטה ותשלום הניכוי במקור במועד שנקבע בסעיף 18 (ב') לפקודת מס הכנסה.
2.5 רכישת קופות רושמות.
2.6 תשלומים בשל תרומות למוסדות מוכרים.
2.7 גילום הוצאות המהוות טובת הנאה והניתנות לכלל העובדים לפי שיעור המס השולי החל על עובדי החברה.
3.1 הפקדות לקופת גמל לפיצויים או לקצבה ולקרן השתלמות עבור בעלי שליטה.
3.2 הקדמת תשלומים שיש לנכות מהם מס במקור או תשלום הניכוי במקור.
(ניתן לשלם עד תום 3 חודשים מתום שנת המס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על-מנת שההוצאה תותר בניכוי והוראות אלו חלות אף ביחס לתשלומים לתושב חוץ).
4.1 השלמת מקדמות בשל "הוצאות עודפות" שייחשבו כמס ששולם על חשבון השנה השוטפת.
4.2 תשלום יתרת חוב המס עד 31 בינואר 2024 ללא חיוב בהפרשי הצמדה וריבית, או עד תום פברואר 2024 תוך תשלום מחצית הפרשי ההצמדה והריבית, או עד תום מארס 2024 תוך תשלום 75% מהפרשי הצמדה והריבית.
4.3 שיקולים לגבי תשלומי מענקים על מנת להקטין הפרשי הצמדה וריבית המוטלים ממחצית שנת המס, בשל הפחתת מקדמות בלתי מוצדקות.
4.4 התאמת המחזור שדווח לצורכי תשלום מקדמות למחזור בפועל והשלמת ההפרשים בדצמבר.
4.5 התאמת המחזור והדיווח לצורכי מע"מ.
5.1 סיום הטיפול בחובות מסופקים עסקיים ותביעות כספיות שנויות במחלוקת, מוקדם ככל האפשר עד תום שנת המס, לשם התרתם בניכוי בשנה השוטפת.
5.2 שיקולים לאי חלוקת מענקים ודמי ניהול לבעלי שליטה, בהתחשב בפער בין שיעורי המס לגבי חברה ולגבי יחיד.
5.3 השלמת פרטי דיווח על ניכויים במקור לגבי: שם מקבל התשלום, מענו ומספר תעודת הזהות ובחבר בני אדם מספר מזהה אחר בצורה מדויקת כדי למנוע אי התרת הסכומים כהוצאה.
5.4 בדיקת סוג פנקסי החשבונות שיש לנהל מתחילת שנת המס 2023 באם חלו שינויים בפעילות העסק (מחזור, מס' עובדים).
נושאים הקשורים עם מיסוי היחיד
1.1 לקופות גמל (תגמולים ו/ או קצבה ), לביטוח חיים, ולקרן השתלמות.
1.2 תרומות למוסדות מוכרים.
1.3 לגבי עצמאים – הקדמת התשלום למוסד לביטוח לאומי שמועד פרעונו חל ב- 15 בינואר 2024, לשם ניצול הניכוי בשנת המס 2023.
1.4 השלמת תשלומי התחייבות להוצאות לגבי מי שהדיווח על הכנסתו הינו על בסיס מזומנים (חשמל,הוצאות משרד,שכר טרחת עו"ד רואה חשבון וכיו"ב) .
1.5 לעניין הוצאות שכר דירה – השלמת פרטי דיווח על ניכויים במקור לגבי : שם מקבל התשלום, מענו ומספר תעודת הזהות ובחבר בני אדם מספר מזהה אחר בצורה מדויקת כדי למנוע אי התרת הסכומים כהוצאה.
עמית מוטב יכול ליהנות מניכוי בגין הפקדות בקופ"ג לקצבה שלו, או של בן זוגו, או של ילד מעל גיל 18.
כל עמית אחר ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים) בגין הפקדה שלו או של בן זוגו בלבד.
2.1 הניכוי ל"עמית מוטב" עצמאי/שכיר שהוא "עמית מוטב"
פרמיה לניכוי – סעיף 47(ב1) לפקודה:
- רובד ראשון: ניכוי בשיעור 11% מהכנסה עד 112,800 ש"ח לשנה (9,400 ש"ח לחודש) בניכוי
הכנסה מבוטחת :
- רובד שני (רק אם עומדים בתנאי הכניסה לרובד ראשון) : ניכוי בשיעור 7% מ"הכנסה נוספת"
שהיא הנמוך מבין:
- סך ההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 112,800 ש"ח לשנה.
- סך כל ההכנסה החייבת עד לסכום של 282,000 ש"ח לשנה בניכוי הכנסה מבוטחת או 112,800 ש"ח לפי הגבוה ביניהם.
אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה הנוספת, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4% נוספים. ניכוי מרבי ברובד שני – 11%.
אם השכר המבוטח עולה על 23,500 לחודש (282,000 ש"ח בשנה) – לא מגיע ניכוי.
2.2 הניכוי לעמית שאינו "עמית מוטב"
עצמאי :
7% מהכנסה שאינה הכנסת עבודה, עד תקרה של 159,600 ₪ . לעמית עצמאי שהוא גם שכיר ינכו
7% מהכנסה עד תקרה של 112,800 ש"ח בשל הכנסות מעבודה ובשל הכנסתו שאינה מעבודה עד תקרה של 159,600 ₪ בניכוי הכנסת העבודה שלו, או בניכוי סכום של 159,600 ₪ , לפי הנמוך מבניהם, ובלבד שתובא בחשבון (תחילה) הכנסת העבודה שלו.
אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4% נוספים.
שכיר לפי סעיף 47(ב)(2) לפקודה :
5% ממשכורת לא מבוטחת עד תקרה של 112,800 ₪ , או 5% מההכנסה של 282,000 ש"ח לחודש בניכוי המשכורת המבוטחת כנמוך.
אם השכר המבוטח עולה על 23,500 ₪ לחודש (282,000 ש"ח בשנה) – לא מגיע ניכוי.
"עמית מוטב" מקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג לקצבה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18.
כל העמיתים מקבלים זיכוי גם בגין הפקדה בעבור בן זוג. הזיכוי ניתן רק מהחלק שלא ניתן זיכוי בגינו
למישהו אחר.
3.1 "עמית מוטב"- סעיף 45א(ה)
כגבוה מבין:
- 2,196 ₪ .
- כנמוך מבין:
א. לא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, 5% מן ההכנסה עד תקרה של 159,600 ₪ .
ב. הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, אזי סיכום של:
- 7% מהכנסתו המבוטחת עד למקסימום של 112,800 ₪.
- 5% מהכנסתו, שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 225,600 ש"ח בניכוי סכום של 112,800 ש"ח, או סכום הכנסתו המבוטחת כנמוך, רק בתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי (כעמית עצמאי).
גובה הזיכוי – 35%.
3.2 עמית שאינו "עמית מוטב" 45א(ד)
כגבוה מבין:
2,196 ₪
א. לא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, 5% מן ההכנסה עד תקרה של 159,600 ₪.
ב. בגין הפקדה כעמית שכיר – 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 112,800 ₪.לשנה.
ג. עצמאי שהוא גם שכיר – 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 112,800 ₪.לשנה ו-5% מתקרה של 159,600 ₪ בניכוי 112,800 ₪.או הכנסת עבודה – כנמוך.
גובה הזיכוי – 35%.
הזיכוי יינתן לביטוח חיים בשיעור של 25% מהסכום ששולם, המזכה בזיכוי ולביטוח שאירים בשיעור של
35% מהסכום ששולם המזכה בזיכוי.
הזיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים יינתן עד לסכום של 2,1696 ₪ או הנמוך מבין 5% מההכנסה המזכה
במידה וליחיד אין הכנסת עבודה לבין 7% מהכנסתו המזכה במידה ויש לו הכנסת עבודה.
זיכוי בעד ביטוח קצבת שאירים – הזיכוי בעד סכומים ששולמו עבור ביטוח שאירים יינתן בשנת מס 2019, בשל תשלומים עד ל – 1.5% מההכנסה המזכה.
הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סך הסכומים ששולמו לביטוח חיים, לקצבה ולביטוח קצבת שאירים לא יעלה על 5% או 7% בהתאם.
מדיניות רשות המסים בדבר התרת ההוצאה בניכוי בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, היא כדלקמן:
א. עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה, רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה, כאמור.
ב. הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו (שאינה מבוטחת, כאמור בסעיף א' לעיל), ועד לתקרה של 356,100 ₪ (29,675₪ חודשי)
ג. תוכנית הביטוח לא תוכר כקופ"ג, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי לפי סעיף ,45א' לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 47' לפקודה.
ד. ההוצאה תותר בניכוי כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח.
ה. הכנסות, המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס לפי סעיף 3(א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית.
ו. לפי סעיף 3(ה3) לפקודה, הסכום המרבי שאותו רשאי המעביד להפריש לעובד למרכיב התגמולים ולאובדן כושר עבודה גם יחד בלי שהעובד יהיה חייב במס במועד ההפקדה הוא בשיעור 7.5% משכר עד 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק => פרמיה מרבית של 2,473 ש"ח לחודש. דהיינו, פרמיה זו כוללת גם הפרשה למרכיב התגמולים וגם הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.
ז. כללי ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה לעצמאי ולבעל שליטה זהים למפורט לעיל.
ח. משכורת לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.
7.1 לפי סעיף 17(5א) לפקודה, מותר לעצמאי לנכות 4.5% מהכנסתו לתשלום לקרן השתלמות מהכנסתו
עד 283,905 ש"ח בשנת המס 2023.
לפי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, מותר לחברה, שהיא בשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם, כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, לנכות בעבור בעל שליטה בה תשלומים שמשלמת חברה כאמור לקרן השתלמות בעבור חבר בעל שליטה, כאשר סכום זה מוגבל ל-4.5% ממשכורת החבר עד לתקרה הקבועה בסעיף.
הסכום המרבי שחברה יכולה לנכות מהכנסתה בשנת 2023, בשל תשלומים לקרן השתלמות בעבור חבר בעל שליטה בה, הוא 8,484 ש"ח (4.5% מ-188,544 ש"ח); זאת, אם בעל השליטה ישלם לקרן 2,828 ש"ח לפחות
(1.5% = 1/3 מ-8,484 ש"ח), אשר בגינם לא יקבל הטבות מס בשנת ההפקדה, אך הרווחים עליהם יהיו פטורים ממס, אם ישולמו לו בתנאי הפטור שלפי סעיף 9(16א) לפקודת מס הכנסה (בדרך כלל, בתום שש שנים מפתיחת החשבון). הפרשות בשיעור 4.5% ועד ל-7.5% ממשכורת שאינה גבוהה מ-188,544 ש"ח, לא יותרו כהוצאה בידי המעביד, ולא ייחשבו להכנסה בידי בעל השליטה. אך זאת מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור
2.5% ממשכורת, שאינה גבוהה מ-188,544 ש"ח.
שיקולי פעילות באמצעות חברות לעומת פעילות יחידים
8.1 לגבי מיסוי רווח הון
ימשיך להתקיים יתרון מס משמעותי במיסוי רווחי הון של יחידים לעומת חברות.
נטל המס אצל יחיד יהיה 25%, או 30% – באם אותו יחיד הינו בעל מניות מהותי, ועל הכנסות מעל 663,241 ₪ בשנה
תוספת של 3%, ואילו נטל המס הכולל על רווח הון בידי חברה וחלוקתו כדיבידנד ליחיד (שהינו בעל מניות מהותי
בחברה) יהיה בשנת המס 2020 לכל הפחות 46.1% (23% מס חברות + 77% * 30% על דיבידנד).
החל משנת 2017 שיעור המס השולי המרבי לפעילות באמצעות היחיד – 47%, ועל הכנסות מעל 698,280 ₪ בשנה תוספת של 3% ובסך הכול – 50%.
לעומת זאת, שיעור המס הכולל של חברה ובעלי מניותיה בחלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי יהיה בשנת 2020 46.1 (23% מס חברות +77%*30% ), ואם מדובר על יחיד עם הכנסות שנתיות מעל 698,280 ₪ יהיה שיעור המס הכולל בפעילות באמצעות חברה 49.1% (23% מס חברות + 77%*33% ). על כן עשוי להיות יתרון לפעילות עסקית באמצעות חברה, גם אם מושכים את רווחי החברה באופן שוטף בהכנסות שנתיות של כ 650,000 ₪.
לחילופין ניתן לשקול העברת הפעילות לחברה בהכנסה שנתית של כ 300,000 ₪ בהנחה שלא מחלקים רווחים ומפנים היתרה להשקעות.
כמובן שישנם שיקולים נוספים הקשורים להחלטה להעברת פעילות לחברה כגון:
א. עלויות גבוהות יותר לצורך ניהול חשבונות ביקורת, טיפול משפטי, אגרות הקשורות בהפעלת חברה ועוד.
ב. שיקולי תדמית בעת פעילות כחברה.
ג. גמישות בהחלפת בעלות או מכירת הפעילות.
ד. גמישות בחלוקת הכנסות בין שנים במידה וצפויים להיות שינויים בהיקף ההכנסות בין שנים.
ה. פרוצדורות ארוכות ויקרות יותר בעת סגירת העסק ו/או פירוק החברה.
ו. החקיקה בנושא חברות ארנק שהקטינה את האטרקטיביות של פעילות דרך חברה במקרים מסוימים.
נתונים לתיאום הוצאות מסוימות לשנת המס 2023
להלן ריכוז הנתונים לתאום הוצאות מסוימות לשנת המס 2023 לצורך הכנת הדו"ח המותאם לצורכי מס לשנת המס 2023.
הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן: 80% מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העסק של הנישום.
לעניין זה , "כיבוד קל" – שתיה קרה או חמה, עוגיות וכיוצא באלה.
הוצאות בשל אירוח בארץ (מסעדות), אינן מותרות בניכוי כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל המותרות בניכוי ללא תקרה, במידה שהן סבירות ונוהל לגביה הרישום הנדרש (שם האורח והארץ ממנה הגיע, מספר ימי האירוח ונסיבותיו, הקשר לספק וסכום ההוצאה).
עד ל-230 ₪ לשנה (לספק לשנה).
עד ל-230 ₪ לארוע ( לעובד לאירוע אישי כגון חתונה, בר מצווה וכו').
ניתנה בחו"ל – עד 15$ של ארה"ב לאדם לשנה.
לא יותרו ניכוי הוצאות לינה, אם הלינה נעשתה במרחק של פחות-100 ק"מ ממקום העיסוק הקבועאו ממקום המגורים, אלא אם כן פקיד השומה אישר כי הלינה הייתה הכרחית לייצור הכנסה.
ניכוי הוצאות לינה שהוצאו בייצור הכנסה, בשל לינה במרחק של 100 ק"מ ויותר ממקום העיסוק או ממקום המגורים, או לינה שפקיד השומה אישר כאמור לעיל. יש תקרה לסכומים המותרים בניכוי.
התקרה היא בסך התקרה הקבועה בתקנה 2(2)(ב)(1)(ב) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסיימות), התשל"ב-1972, לגבי לינה בחו"ל, החל מהלינה השמינית ואילך, כשהיא מתורגמת לשקלים לפי השער היציג הידוע במועד הלינה. נכון לשנת 2021 סכומי התקרה הם כלהלן:
לינה שעלותה נמוכה מ- 147 דולר – מלוא הסכום.
לינה שעלותה גבוהה מ – 147 דולר – 75% מהסכום, אך לא פחות מ-147 דולר
הוצאות לארוחת בוקר הכלולה. במחיר לינה יותרו בניכוי אם הלינה מותרת בניכוי כאמור.
ההכרה בהוצאות אש"ל (תקנה 2(3) לתקנות ניכוי הוצאות מסוימות) הלינה בוטלה החל משנת 2011.
לפיכך מומלץ להזמין את ארוחת בוקר כחלק מהלינה כדי שיהיה ניתן לדרוש אותה כהוצאה .
האמור אינו חל על לינה הנדרשת לצורך השתתפות בכנס בתחום עיסוקו של הנישום, ועל כך חלים כללי ניכוי ההוצאות על פי סעיף 17 לפקודה ואילך.
לעניין זה – "ביגוד" בגדים ,לרבות נעליים, שנועדו לשמש לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה:
(1) ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעסקו של הנישום.
(2) על פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד.
הוצאות לרכישת ביגוד שהוציא נישום בעבור עובדו יותרו לניכוי כלהלן:
(א) 80% מההוצאות אם ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה.
(ב) מלוא ההוצאות אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה ( חלוק אחיות וכו').
ההוצאה תותר בניכוי אם הנסיעה והשהייה היו הכרחיות לייצור ההכנסה.
סכומי ההוצאות שיותרו בניכוי בשנת המס – 2023 הינם כדלקמן.
פירוט ההוצאה
פירוט ההגבלות
א.הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה:
(1) במחלקת תיירים או עסקים
——————————————–
(2) במחלקה ראשונה
מותרת מלא ההוצאה
———————————————
מותרות ההוצאות עד לסכום מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה
ב. הוצאות לינה ( " הוצאות לינה מוכרות") :
(1) בנסיעה שכללה עד וכולל 90 לינות :
א. 7 לינות ראשונות
ב. מהלינה השמינית ואילך
(2) בנסיעה שכללה יותר מ – 90 לינות
מותרות מלא ההוצאות, אך לא יותר מ – 335$ ללינה, לפי הנמוך (לפי קבלות).
עד וכולל 137$ ללינה – מותרות מלא ההוצאות.
ההוצאות מעל 147$ ללינה – מותרות הוצאות בשיעור 75% מהן, אך לא פחות מ – 147$
——————————————-
מותרות מלא ההוצאות אך לא יותר מ – 147$ ללינה עבור כל הלינות.
א.הוצאות שהייה אחרות:
(1) אם נדרשו הוצאות לינה
עד 94$ לכל יום שהייה
(2) אים לא נדרשו הוצאות לינה
עד 157$ לכל יום שהייה
ד. הוצאות שכירת רכב בחו"ל
הוצאות השכירות בפועל (לרבות דלק ושירותים), אך לא יותר מ-74$ ליום
* ישנה רשימת ארצות בהם יותרו הוצאות הגבוהות ב- 25%
לא הוגבלו התרת הוצאות עסקיות אחרות כגון טלפון, אירוח ספקים או לקוחות (כנגד קבלות).
כאשר הוכח להנחת דעתו של פקיד שומה כי הוצאו הוצאות בשל אחזקת טלפון ממקום מגוריו של נישום או של "בעל שליטה" המשמש את עיקר עסקו או משלח ידו של נישום, יותרו ההוצאות כלהלן.
(א) כאשר הוצאות החזקת טלפון לא עלו על 25,700 ₪ לשנה – יותר בניכוי הסכום
בגובה 80% מההוצאות או סכום ההוצאות העולה על 2,600 ₪ , לפי הנמוך.
(ב) כאשר הוצאות החזקת הטלפון עלו על 25,700 ₪ לשנה , יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על 5,100 ₪ .
(ג) שיחות טלפון לחו"ל
ההוצאה תותר במלואה, אם נוהל רישום כנדרש (תאריך, שעה, יעד השיחה, פרטי מקבלה, משך השיחה, נושאה ומחיר משוער). להבדיל מהוצאות טלפון בארץ, אין חובה שמקום המגורים ישמש את עיקר עסקו של הנישום.
לא יותרו בניכוי הוצאות אחזקת טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה , בסכום של 1,260 ₪ בשנה או מחצית מההוצאות לפי הנמוך .
(א) לעניין מע"מ קיימת עדיין הפרשנות 1/98 בנידון,שבהנחה שעיקר השימוש במכשיר הינו לצורכי העסק יש לנכות 2/3 ממס התשומות הכלול בחשבונית.
הסכומים המותאמים לשנת 2023
הסכום המזערי לתרומות – 200 ₪
הסכום המרבי לתרומות – 10,019,808 ₪ או 30% מההכנסה החייבת לפי הנמוך.*
בגין תרומות אשר בשנת המס סכומן עולה על התקרה שנקבעה, יינתן במשך שלוש שנות מס הבאות, בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן בכל אחת משלוש שנות המס כאמור זיכוי בסכום כולל של תרומות העולה על תקרת הזיכוי.
1. הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו (רכב צמוד) תותרנה בניכוי במלואן.
2. הוצאות החזקת רכב (שאינו אופנוע שסיווגו L3 ), שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה ( רכב
של עצמאי או רכב חברה שאינו צמוד אך אינו רכב תפעולי), תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבין:
– סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות השווי:
– 45% מהוצאות החזקת הרכב ( אוטובוסים צבוריים ומוניות 90%, רכבי סיור וטיול 80%, רכבי לימוד נהיגה 68%-77.5% ).
3. הוצאות החזקת אופנוע שסיווגו L3 (בעל נפח של 125 סמ"ק ובעל הספק 33 כ"ס)
שהוצאו בייצור הכנסה שאיננה הכנסת עבודה, תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבין:
– סכום הוצאות החזקת האופנוע בניכוי שווי השימוש באופנוע כפי שנקבע בתקנות השווי
– 25% מהוצאות החזקת האופנוע.
4. נוסף על כך, הנושא של רכב, שאינו מוצמד לעובד ובתום יום העבודה נשאר במקום העבודה (ואין
מדובר בבית מגורים), הוסדר והוגדר כ"רכב תפעולי". כל הוצאות הרכב התפעולי הותרו בניכוי.
את הקילומטרים עדיין יש לספור. ייתכן מצב שבו פקיד השומה לא יתיר בניכוי את הוצאות הרכב מפני שלא נרשם מספר הקילומטרים (ראו הילכת קימה). כמו כן רישום רווח הון בעת מכירת רכב בידי יחיד, שלא הותרו בו כל ההוצאות, מצריך חישוב קילומטרים.
5. הפחתה בסכום שווי השימוש לרכבים חשמליים והיברידיים:
הפחתת שווי השימוש עבור רכב היברידי תעמוד בשנת 2023 על 500 ש"ח לחודש.הפחתת שווי השימוש עבור רכב היברידי שנטען מרשת החשמל ) Plug-in ( , תעמוד בשנת 2023 על 1,000 ₪ לחודש. הפחתת שווי השימוש עבור רכב חשמלי תעמוד בשנת 2023 על 1,200 ₪ לחודש.
פטור על הכנסות משכר דירה למגורים 5,471 ₪ לחודש.
*** מי שמעוניין לשלם 10% על הכנסות משכר דירה יש לשלם עד 31/01/23
יחיד אשר נצמחו לו בשנת המס הכנסות מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל, רשאי לשלם על ההכנסות כאמור מס בשיעור של 15%, במקום המס השולי החל עליו, אם הכנסה מהשכרה כאמור אינה הכנסה העולה לכדי הכנסה מעסק.
יחיד אשר בחר לשלם מס כאמור, אינו זכאי לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מהשכרת הנכס, לרבות זיכוי בגין המס הזר ששולם בחו"ל, ככל ששולם. עם זאת, יותרו בניכוי הוצאות פחת.
יחיד שיבחר לשלם מס על פי שיעור המס השולי ולא מס בשיעור קבוע 15%, יוכל לנכות את מלוא ההוצאות ולקבל זיכוי ממיסי החוץ, בכפוף לדין הרלוונטי.
50% מתשלום דמי הטיפול ששילם עובד משכרו יותרו בניכוי, ולגבי עובד ששילם דמי חבר יותרו 50% מסכום דמי הטיפול שהיה משלם אותו עובד אילו היה חיב בדמי טיפול.
יובהר כי דמי הטיפול הינם סכומים שמשלם עובד שהוא חבר באירגון עובדים, לארגון עובדים אשר מותר למעבידו לנכותם מהשכר לפי סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר, ואילו דמי הטיפול הינם התשלום המשולם לארגון עובדים יציג על ידי עובד שאינו חבר בארגון עובדים אשר מותר למעבידו לנכותו מהשכר לפי שעיף 25(א)(3ב) לחוק הגנת השכר.
שונות
בחישוב המס של יחיד תושב ישראל (להלן: "יחיד") תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת אם הוא זכאי לקבל תואר אקדמאי ראשון ומחצית נקודת זיכוי אם הוא זכאי לקבל תואר אקדמי שני, ממוסד להשכלה גבוהה או תעודת מקצוע לאחר סיום לימודים מיקצועיים.
נקודת זיכוי אחת או מחצית נקודת זיכוי כאמור, תובא בחשבון במספר שנות מס שהן מספר שנות לימודיו האקדמיות ועד מקסימום של שלוש שנים.
נקודת הזיכוי או מחציתה ינתנו – החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו.
נישום שרכש מקצוע הדורש היתמחות זכאי לבחור לממש את זכאותו בשנת המס שלאחר סיום התמחותו.
אל אף האמור לעיל, היה יחיד זכאי לקבל תואר שלישי ברפואה או ברפואת שיניים תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת, בשלוש שנות מס, ומחצית נקודת זיכוי, בשתי שנות מס, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר אקדמי שלישי.
יש לציין שמי שסיים לימודיו בתקופה שמיום 01/01/2014 ועד ליום 31/12/2019, יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת בלבד רק בשנה שבה הסתיימו לימודיו או בשנה שלאחריה, לפי בחירתו.
מתי תחשב חברה זרה כתושבת ישראל לצרכי מס – מבחן השליטה והניהול הממשי.
מדוע שאלת מקום התושבות הינה שאלה כל כך חשובה?
מקום התושבות של חברה הינו חשוב לאור סעיף 1' לפקודת מס הכנסה ( נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן "הפקודה") המגדיר, בין היתר, "כתושב ישראל, חבר בני- אדם "שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל". כלומר ברגע שיקבע שהחברה הינה "תושבת ישראל", הרווחים של החברה ללא קשר למקום היווצרותם ( בארץ ו/או בחול) ימוסו בארץ.
הביטוי "שליטה וניהול" אינו נזכר במפורש בפקודת מס הכנסה ואינו מוגדר בה.
בתקופה האחרונה התקבלו מספר פסקי דין של בתי המשפט המחוזי והעליון המחדדים ומתוויים למעשה דרך לפיה יש לפרש מושג זה.
רשות המיסים, פרסמה חוזר המנחה את עובדי רשות המיסים לבצע את המבחנים המוזכרים בפסקי הדין הנ"ל בבואם לקבוע את מקום התושבות של חברה כזו או אחרת.
פסקי הדין המוכרים בחוזר הינם:
ניאגו[1],[2], ינקו וייס[3] ושי צמרות (אורנית) [4]
מתי יוגדר עסק ככזה שהשליטה והניהול בו מופעלים בישראל?
פסק הדין בעניין ניאגו התמקד בשאלה מתי יוגדר עסק ככזה שהשליטה והניהול בו מופעלים מישראל?
ה מדובר בחברה ישראלית שעסקה במסחר בטקסטיל.
לאחר מספר שנים הקימו אותם בעלים חברה נוספת, זרה באיי הבאמס. החברה הישראלית פעלה מול יצרנים בישראל, והחברה הזרה פעלה לכאורה מול לקוחות בחול.
עיקר המחלוקת מול רשויות המס התמקדה במקום תושבות החברה לצורך חיוב הבעלים במס על רווחים של כ 22.4 מליון שח שהתקבלו מאותה החברה.
בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי " נחוץ בסיס של ממש של שליטה וניהול בארץ, כדי שיראו את ההכנסה כאילו הופקה בישראל ואין די בהוכחת שליטה, יש להוכיח גם ניהול בישראל.
בית המשפט בחן את השאלה, האם הניהול העסקי הממשי של החברה הזרה נעשה מישראל ((כטענת פקיד השומה) או מחו"ל (כטענת המערערים).
בעניין זה קבע בית המשפט:
כל פעילות הרכש נעשתה מהארץ עובדה המייתרת את הצורך באחזקת משרדים בחו"ל
אין די בהקמת מנגנון "מלאכותי" של דירקטוריון, משרדים, חשבון בנק אים בפועל אין להם שימוש ממשי ו/או משמעותי.
אין משמעות למינוי דירקטורים שאין להם ידע ו/או יכולת לנהל את העסק
ולפיכך דחה לבסוף בית המשפט את הערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור
בית המשפט העליון הוסיף :
אין חולק שלנישום יש זכות לבחור בצורת ההתאגדות שתוביל לנטל המס הקטן ביותר. ברם אולם, המערערים היו צרכים להקים חברה זרה בעלת קיום אמיתי כאשר את הניהול והשליטה עליה היה צריך לבצע מחוץ לישראל.
אימתי יקבע כי חברה אינה מנוהלת מישראל שעה שמנהליה תושבי ישראל ומקיימים את אספות המנהלים מחוץ לה?
בית המשפט בעניין ינקו וייס נתן את פסק הדין שלו בהתייחס לנסיבות הדומות לנסיבות פסק הדין ניאגו, עם זאת הוא התייחס באמרת אגב לשאלה הנ"ל
השופט אעיר כי קשת המצבים האפשריים היא גדולה. דומה כי קיומו של מערך ניהולי קבוע ורציף מחוץ לישראל הן ברמה היום יום והן ברמת קביעת המדיניות יכול להוביל למסקנה כי אין מדובר בניהול מישראל אף אם חלק מהמנהלים הם תושבי ישראל.
כלומר דרוש גם תוכן ממשי ולא רק צורה.
האם נקבעו כלי עזר שונים ליישום מבחן "השליטה והניהול"?
בפסק הדין שי צמרות (אורנית) נערך ניתוח מפורט של מבחן " השליטה והניהול", ונקבעו כלי עזר שונים ליישום מבחן זה.
"תנאי לכך שמופעלת שליטה וניהול מישראל הוא כי "מרכז העניינים" של החברה, או "מרכז העצבים" שלה הוא בישראל".
האם לגוף שניטען שהינו מנהל את החברה:
יש מסוגלות משפטית לעשות כך?
יש את הידע והמומחיות לעשות כך, האם הינו מכיר את הספה לרבות הספה העסקית, האם יש בפניו נתונים מספיקים והוא אף בקיא בהם לצורך ניהול החברה?
עומדות בפניו מספר אפשרויות בחירה בין החלטות שונות?
מוטל עליו האחריות במקרה שיסתבר כי היו אלה החלטות כושלות, לאו דווקא במישור המשפטי אלה גם, ואולי בעיקר, במימד העסקי.
האם שכרו משקף את האחריות המוטלת עליו.
יש פרוטוקולים מסודרים מהם ניתן ללמוד על דרך קבלת ההחלטות, שיקול הדעת וחלוקת האחריות ?
האם למקום המפגש של מועצת המנהלים יש משמעות כל שהיא ?
בית המשפט, באותו פסק דין מזכיר את קבעתו של בית המשפט האנגלי
בפס"ד De Beers Consolidated Gold Mines כי מבחן של שליטה וניהול הוא שאלה שבעובדה ולכן יש לבחון את מקום השליטה בפועל ולא את מקום ההתכנסות הפורמאלית של ההנהלה.
לסיכום :
בית המשפט בפסק הדין ניאגו התמודד לראשונה וניתח את סוגיית השליטה והניהול לצרכי קביעת תושבות לצרכי מס של חבר בני אדם.
המהות קודמת לצורה, לא די ברישום חברה מחוץ לישראל, מינוי אורגנים זרים ופעילות מחוץ לישראל, על מנת לבסס שליטה וניהול מחוץ לישראל.
פסקי הדין נתנו לנישומים ולרשות המיסים ארגז כלים לבחינת שאלת התושבות ולכן על כל חברה זרה לבחון מחדש את דרך התנהלותה בהתאם לרוח הפסיקה והוראות הביצוע ולוודא שהדיווחים שלה לרשות המיסים הינם תקינים .
החל משנת 2017 ובהתאם לפרק ב' לחוק התייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2017 ו 2019), תשע"ז -2016 על עצמאיים להפקיד לפנסיה בשיעורים הקבועים בחוק.
החוק המחייב עצמאים מעל גיל 21 ועד גיל 55 להפריש לפנסיה בצורה חודשית או ריבעונית .
בנוסף, החוק אינו חל על :
– עצמאי שהגיע לגיל פרישה מוקדמת בהתאם לחוק או הסכם החל עליו.
– טרם חלפו שישה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
החוק מחייב מינימום הפרשה, אך כמובן שבאפשרות העמאיים להפריש יותר מהנדרש בחוק ולזכות בהטבות המס המפורטות בסעיפים 2' ו 3' של מסך זה.
חלק מהסכומים יוכלו לשמש אתכם כדמי אבטלה במידת הצורך.
חובת ההפרשה לפנסיה מתחלקת לשניים :
חלק ראשון – עד מחצית השכר במשק ( 2023 – 71,220 ₪ בחישוב שנתי), 4.45%
חלק שני – מעל מחצית השכר הממוצע במשק ועד גובה השכר הממוצע במשק (2023 – 71,220 ₪ בחישוב שנתי), 12.55% .
ההפרשה הפנסיונית תחולק כך ששני שלישים מהכספים יופרשו לטובת רכיב תגמולים ופנסיה ושליש לטובת רכיב סיוע במצב אבטלה.
כלומר חלק מהכסף אהיה ניתן למשוך במצב של אבטלה ולא רק במצב פרישה.
החוק כולל גם הטבה בדמי ביטוח הלאומי כך שדמי הביטוח לאומי השתנו לפי הפרוט להלן :
עצמאי שמרוויח עד גובה הכנסה של 60% מהשכר הממוצע במשק (2023 – 7,122 ₪ בחישוב חודשי ) ישלם 2.87% מהכנסתו לביטוח לאומי במקום 6.72% .
עצמאי שמרוויח מעל ל 60% מהשכר הממוצע במשק כאמור לעיל ישלם 12.83% מהכנסתו שמעל 60% מהשכר הממוצע לביטוח לאומי במקום 11.23% .
לסכומים הנ"ל יש כמובן להוסיף 3.1% דמי בריאות או 5% בהתאמה.
דמי האבטלה ינתנו כקיצבה חודשית למשך כ – שלושה חודשים.
כדי להיות זכאים לקיצבה זו יש להפקיד 24 חודשים מתוך 36 החודשים האחרונים.
הכוונה הינה למצב שבו עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה.
כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, חייב לדווח על כספים שעימו, כלהלן:
"כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים. ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים וכרטיסי תשלום.
– ככלל, הסכום חב הדיווח הינו 50,000 ש"ח ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח).
הסכום חב הדיווח בכניסה או ביציאה דרך מסוף מעבר יבשתי) מעבר ניצנה, מעבר נהר הירדן, מעבר יצחק רבין) הינו 12,000 ₪ ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח).
– הסכום חב הדיווח בכניסה דרך מעבר אלנבי או ביציאה דרך מעבר אלנבי הוא 2000 דינר ויותר (סך כל שווי הכספים שבידי המדווח).
אופן הדיווח :
הדיווח יבוצע בטופס מכס 84 "דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים". הנמצא במעברי הגבול הרלוונטיים.
בעת הכניסה לישראל – במקומות הכניסה, שבהם נהוגה השיטה הדו-מסלולית "אדום ירוק" – על הנוסע לפנות לפקיד המכס במסלול האדום, למלא ולהגיש את טופס הדיווח.
במקומות כניסה אחרים – על הנוסע למלא את הטופס ולהגישו לפקיד המכס במקום.
במקומות הבאים יוגש הטופס לפקיד ביקורת הגבולות: שדה התעופה שדה-דב, המרינה באשקלון, המרינה בהרצליה, והמרינה בת"א.
בעת היציאה מישראל – על הנוסע למלא את טופס הדיווח ולהגישו לפקיד המכס באולם היוצאים.
במקומות היציאה, שבהם אין עמדת מכס – על הנוסע למלא את הטופס ולהגישו לפקיד המכס הנמצא בעמדת הכניסה לישראל.
כאשר אין פקיד מכס במקום הכניסה או היציאה, הטופס ימולא ויישלח בדואר רשום (עם אישור מסירה), לכתובת המוקד הארצי לאיסור הלבנת הון, כמפורט לעיל, תוך 72 שעות משעת הכניסה או היציאה.
החוק פורסם ברשומות ביום 18 במרס 2019 .
מטרת החוק הינה לקבוע הגבלות על השימוש במזומן ובשיקים סחירים, במטרה לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות הפלילית לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנות הון ומימון טרור .
מגמה שמושפעת , בין היתר, גם מפעילות דומה במדינות רבות אחרות המיישרות קו בנושא.
החוק מגביל את העסקאות לגביהן ניתן להעביר תשלום במזומן לעסקאות בהן מחיר העסקה, כהגדרתו בחוק (מעודכן להיום ), הוא:
- 6,000 ₪ ,כאשר נותן או מקבל התשלום הינו עוסק (או 10% מגובה העיסקה בעיסקאות מעל 6,000 ₪ ועד סכום מקסימאלי של 6,000 ₪ );
- 15,000 ₪ , כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים (למעט בעסקת רכישת רכב ששם הסכום יישאר 50,000 ₪);
- 40,000 ₪ כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר;
- 6,000 ₪ לגבי קבלה או תשלום במזומן של שכר עבודה (או 10% מגובה השכר הנמוך יותר), תרומה, או הלוואה , למעט הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח;
- 15,000 ₪ לגבי קבלה או תשלום במזומן של מתנה.
עורכי דין ורואי חשבון לא יקבלו סכום במזומן, מעבר לסכומים הנקובים לעיל, כאשר הם נותנים שירות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.
ההגבלות שנקבעו לשימוש במזומן לא יחולו בנוגע לקבלת מזומן על ידי רשויות המדינה שייקבעו על ידי שר האוצר בצו; וכן עסקאות של תשלום במזומן בין קרובי משפחה כהגדרתם בחוק שאינו תשלום שכר עבודה. בנוסף, כהוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום פרסום החוק ברשומות, נקבע כי גם גמ"חים יהיו רשאים לתת הלוואות במזומן, בדומה לגופים פיננסיים מפוקחים.
החוק קובע גם הגבלות על השימוש בשיקים והיסבם, הכוללות בין היתר:
- איסור על הסבת שיק או על קבלת שיק מוסב בלי שפרטי המסב נקובים על השיק ("שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק") כאשר מוסר השיק או מקבל השיק הוא עוסק;
- איסור כאמור בשיק העולה על 5,000 כאשר מוסר ומקבל השיק אינם עוסק;
- לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו, או שיק מוסב שעולה על 10,000 ש"ח אם הוא הוסב יותר מפעם אחת (או פעמיים אם ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח), או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.
החוק מעניק לרשות המיסים סמכויות פיקוח ואכיפה וכן קובע הוראות שונות שנועדו לאפשר את אכיפת החובות הקבועות בו, וביניהן הסמכת שר האוצר לקבוע כללים שיחייבו עוסקים בהחזקת אמצעי ייעודי המשמש לקריאת כרטיסי חיוב או סליקת אמצעי אלקטרוני אחר. בנוסף, החוק קובע חובה על עוסקים לתעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל תקבול וכן מטיל חובה על כל מי שרוכש זכויות במקרקעין לכלול בהצהרה המוגשת לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין פרטים לעניין אמצעי התשלום שבו ניתנה התמורה.
בנוסף לכך, קובע החוק שיעורים של עיצומים כספיים שיוטלו על עוסקים וקנסות שיוטלו על מי שאינו עוסק במקרים שבהם הופרו הוראות החוק וההגבלות הקבועות מכוחן, וזאת בהתאם לשווי ההפרה. כמו כן, החוק קובע עבירה פלילית של מעשה מרמה שבוצע בניסיון להתחמק מהאיסורים הקבועים בחוק, שבצידה שלוש שנות מאסר.
החוק מחריג, לתקופה של שלוש שנים, מתחולת החוק עסקאות שבוצעו במזומן עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית. במקביל, קובע החוק מנגנון של דיווח על עסקאות אלו לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בסף של מעל 50,000 ש"ח.
כך שהחל משנת 2019 תתחיל רשות האכיפה לפעול לאכיפת החוק ולא תסתק יותר בהזהרות אלה בקנסות
ועיצומים כספיים כאמור בחוק.
במהלך 2018 פרסמה רשות המסים חוזר מקצועי 5/2018 בנושא אופן מיסוי פעילות ב"מטבעות וירטואליים" כתוצאה מהתרחבות והתפתחות של המסחר המתבצע באמצעים אלקטרוניים, החל להתרחב השימוש וההשקעה באמצעים אלקטרונים באמצעות טכנולוגיית רישום המוגדרת כמטבעות וירטואליים או אמצעי תשלום מבוזר כאשר לעמדת רשות המסים, אשר באה לידי ביטוי כבר בעבר מדובר בנכס ולא מטבע לכל דבר לעניין חוקי המס.
כמו כן, החוזר מאפיין את החבות במע"מ בהתאם לאופי הפעילות ב"מטבעות הוירטואליים". החוזר מפרט את עמדת הרשות באשר למיסוי הפעילות באמצעי תשלום מבוזר והוא מביא לידי ביטוי מספר היבטים מבחינת דיני המס, כדלקמן:
לצרכי מס הכנסה – בהתאם לחוזר, 'אמצעי תשלום מבוזר' הינו נכס, ולכן מי שפעילותו כאמור איננה מגעת לכדי עסק הרי שבגין עליית הערך בלבד, בעת מכירתו, ישולם מס רווח הון, בעוד שמי שפעילותו בתחום מגעת לכדי עסק הרי שישולם מס ככל פעילות עסקית.
לצרכי מע"מ – החוזר מבהיר כי אמצעי תשלום מבוזר הינו בגדר נכס בלתי מוחשי, ולכן מי שפעילותו בתחום היא לצרכי השקעה בלבד, שאינה מגעת לכדי עסק, הרי שאינו חייב במע"מ. עוסק שתקבוליו מתקבלים באמצעי תשלום מבוזר, ישולם מע"מ בהתאם לפעילותו העסקית, ללא קשר לאופן התקבול כך שככלל, במימושו לא ישולם שוב מע"מ. מי שפעילותו באמצעי תשלום מבוזר מגעת לכדי עסק, (ממסחר כאמור), הרי שיסווג כ'מוסד כספי' לצרכי חוק מע"מ, בעוד שמי שפעילותו היא כרייה של מטבעות אלו, הרי יסווג כ'עוסק' לצרכי חוק מע"מ.
הנחיות לביקורת כוללות :
– מכתבים ותכתובות בין הצדדים לעסקאות
– פירוט התנועות בחשבונות הבנק בהם בוצעו העסקאות
– צילומי מסך בו יוצגו המכירות והקניות וזמן האחזקה של אותם מטבעות.
החוק לעידוד השקעות הון (להלן: החוק) מעניק הטבות מס על הכנסות מהשכרה וממכירת דירות מגורים בבניין שאושר כנכס מאושר.
"בניין לשכירות מוסדית" בניין (לרבות מספר בניינים שנבנו באותו אתר וביחד) אשר בתוך התקופה שמיום תחילת חוק התוכנית הכלכלית – התשפ"ב-2021 עד ליום 31/12/2031 הוגשה, לפני תום הבניה בקשה לאישור תכנית, בצירוף היתר בניה ומתקיימים לגביו כל אלה:
יש בו 10 דירות לפחות, אם הוא נמצא באזור שאינו אזור פריפריאלי, או 6 דירות לפחות, אם הוא נמצא באזור פריפריאלי (כאמור בחוק והכוונה בעיקרון לישוב מיעוטים או לישובים באשכול חברתי 1-4 לפי פרסומי הלשכה לסטטיסטיקה ).
המנהלה שוכנעה הדירות לשכירות מוסדית יושכרו בהשכרה לטווח ארוך, לתקופה של 15 שנים לפחות בממוצע מתוך 18 השנים שלאחר תום הבנייה
"דירות לשכירות מוסדית"
באזור פריפריאלי הגבוה מבין אלה: 6 דירות; או שיעור של 30% לפחות מהדירות/ משטח הריצפה בבניין או מהדירות בחלק הבניין שאושר כבניין לשכירות מוסדית.
באזור שאינו אזור פריפריאלי הגבוה מבין אלה : 10 דירות; או שיעור של 66% לפחות מהדירות/ 50% משטח הריצפה בבניין או מהדירות בחלק הבניין שאושר כבניין לשכירות מוסדית.
התקיימו שני אלה :
הדירות הושכרו לשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך1 לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה;
סך הכל הושכרו הדירות לשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של 15 שנים מתוך 18 השנים שלאחר תקופת הבניה או מכר את הדירות למשכיר ממשיך לפני תום התקופה האמורה.
"בנין להשכרה" בנין שאושר כנכס מאושר ושהוגשה לגביו בקשה לאישור תכנית עד– 31/12/23
או תקופה מעורכת ככל שתתקבל החלטה בנושא לפני תום תקופת ההטבות.
שלפחות מחצית משטחו מיועדת להשכרה למגורים במשך 10 שנים לפחות מתוך שתים עשרה שנים
ולא נמכרו לפני שחלפו עשר שנות השכרה כאמור.
למרות האמור לעיל בניין כאמור שהושכר לראשונה לפני שנת המס 2006 או בניין חדש להשכרה2,
תקופת ההשכרה הנדרשת הינה 5 שנים לפחות מתוך 7 שנים שלאחר תום תקופת הבניה ולא נמכרו הבתים לפני תום חמש שנות השכרה. ( מלבד מכירה של 50 דירות מוסדיות לרוכש אחד שהתחייב
להיכנס לנעלי המוכר בכל הנוגע להשכרה ומכירת הנכסים כאמור בסעיף).
הטבות במס לבעל בנין להשכרה ולבעל בניין לשכירות מוסדית:
ריכוז הטבות המס *:
| סוג ההטבה | סוג הנכס | תקופה | יחיד | חברה | הערות |
| פחת | בנין להשכרה | 10% | |||
| פחת | בנין להשכרה בניין חדש להשכרה בניין לשכירות מוסדית | 20% | לגבי בניין להשכרה הושכר לראשונה בין: 1/9/91 – 31/12/2006 * עבור תקופת השכירות בפועל בלבד | ||
| מכירה | בניין להשכרה או חלק ממנו | בהתאם לפקודה/ שבח | ובלבד שעל החלק האינפלציוני החייב יחול מס בשיעור 10% בלבד – הסכום האינפלציוני שהיה מתחייב במס אילו המכירה הייתה ב 31/12/93 | ||
| הכנסה חייבת/ שבח ראלי/ השכרה | בניין חדש להשכרה בניין לשכירות מוסדית | תקופת השכירות הראשונה* תקופת השכירות השנייה* תקופת השכירות השלישית* תקופת השכירות הרביעית* | 20% 29% 27% 25.5% 24% | 11% 11% 9% 7% 5% | – לגבי משקיעי חוץ 18% או השעורים הקבועים בסעיף 47(א1) לפי הנמוך- בהתאם לשיעור ההשקעה (ובנוסף דיבידנד בשיעור 15%) -הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים ממועד הראשון להשכרה או השני בהתאמה |
| דיבידנד | שהופקה ממכירה/השכרה שכירות מבניין לשכירות מוסדית | 20% | |||
| מס רכישה | משכיר ממשיך | שרכש את הבניין בתקופה הקובעת – | 0.5% | "תקופה קובעת" – התקופה החל מתום תקופת השכירות הראשונה ועד תום תקופת השכירות, 15 שנים מתוך 18 שנים שלאחר תום תקופת הבניה. | |
| מע"מ | בהתאם לסעיף 31 לחוק מע"מ השכרה שאינה עולה על 25 שנה ומכירתם של דירות בהתאם לחוק זה פטורות ממע"מ בהתאם להוראות הסעיף , יש לקחת בחשבון שלא ניתן לקזז התשומות בגין הפרויקט | ||||
* הערות כלליות:
- אין הגבלה על תקופת ההטבות
- "תקופת השכירות הראשונה" – השכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש שנים ממועד הראשון להשכרה (תום הבניה)
- "תקופת השכירות השנייה" – השכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש שנים מתום תקופת השכירות הראשונה כאמור לעיל.
- "תקופת השכירות השלישית/ רביעית" כאמור לגבי תקופת השכירות השנייה בהתאמה
חילוף בנין להשכרה ובנין חדש להשכרה
- מכירת בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה פטור ממס שבח (להלן: הבניין הנמכר)
מלבד שהתקיימו כל אלה:
- זכויותיו של המוכר נמכרו במלואן
- המוכר רכש בתוך 12 חודש לפני המכירה או אחריה בנין או קרקע לאותן מטרות.
- קיימת תוכנית בניה לפיה יבנה עליה בנין להשכרה כמפורט בחוק
- הוצאות הבניה לא פחתו מ 70% מהבניין שנמכר או שהשווי של הבניין שנרכש לא פחת מהשווי של הבניין שנמכר.
- הדירות ששווין עד גובה השווי של הדירות שנמכרו הושכרו לאחר רכישתו של הבניין החלופי.
- מכירת הבניין הנמכר, התבצעה לאחר שהסתיימה תקופת ההשכרה כתנאי להטבות.
לסיכום, החוק מעניק הטבות מס משמעותיות מהכנסות שמקורן בפעילות השכרה למגורים לטווח ארוך או בשלב מכירת הדירות.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה בנושא הנ"ל ולצרף אותכם לרשימת הדיוור שלנו בתחום הנ"ל במסגרת גיבוש קבוצת השקעה בתחום.
על משרד רואי החשבון ועורך הדין שחר פרילינג:
משרד רואה חשבון ועורכי דין שחר פרילינג הינו משרד בוטיק ומוביל ובעל ניסיון רב בתחום המיסוי
משרדנו מתמחה בכל נושאי ההטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון ובהשגת ההטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון ובהשגת האישורים הנדרשים על פי הוראות החוק.
משרדנו מלווה משקיעים ויזמים בתחום הנ"ל ורואה חשיבות רבה בקידום תחום הדיור להשכרה ארוכת טווח.
נשמח לקבוע פגישה בנושא במידת הצורך.
שחר פרילינג, רואה חשבון – עורך דין
shachar@fs-cpa.co.il