|
האם אתם מוכנים לדירוג הכוכבים? דירוג כוכבים אחיד למלונות בישראל חוזר ובגדול. במסגרת המאמצים של משרד התיירות לשפר את התקינה לבתי מלון בארץ, הוחלט להחזיר את דירוג הכוכבים האחיד למלונות ישראל ולהתאימו לסטנדרט בינלאומי. התקן שנבחר לדירוג הכוכבים בישראל הוא התקן של הוטלסטרס האירופי. מכיוון שישראל איננה חברה בקהילה האירופית, היא לא יכולה להצטרף לארגון הוטלסטרס, אך משרד התיירות קיבל את הרשאת הארגון להשתמש בקריטריונים שלו כבסיס לדירוג הכוכבים. לדירוג הישראלי יצטרפו גם מאפיינים מקומיים כמו שמירה על כשרות, התאמה לאקלים החם של ישראל וביטחון. בדיקת הדירוג תינתן במכרז לחברה פרטית לאחר אישור המהלך על ידי ועדת הכספים של הכנסת. על פי חוק, לא יוכלו בתי מלון לפרסם את עצמם בדירוג כוכבים מבלי שהצטרפו לדירוג. מלון יוכל לבחור לא להשתתף בדירוג. הדירוג יהיה תקף לשלוש שנים.
עד 1992 נהג משרד התיירות להעניק בעצמו את דירוג הכוכבים למלונות. מאז פסק הנוהג, והמלונות החלו לתת לעצמם את הדירוג. כמובן ששיטה זו יצרה תופעה של דירוג יתר מצד המלונות ואינפלציה של מלונות חמישה כוכבים, שבמקרה הטוב משתווים למלונות ארבעה כוכבים באירופה ולעיתים אף למטה מזה. הדירוג העצמי של המלונות הביא לפגיעה בתדמית של המלונות בישראל. תיירים מארה"ב ואירופה, שרגילים לסטנדרט הגבוה של מלונות חמישה כוכבים, התאכזבו לגלות מלונות בינוניים בדירוג דומה בארץ. כתב "ידיעות אחרונות" מצא כי באילת וגם בתל אביב ישנם יותר מלונות חמישה כוכבים מבניו-יורק.
היערכות מלונות לדירוג
את הקריטריונים המלאים של ארגון הוטלסטרס ניתן למצוא בקישור זה. מלונות שיבקשו לשמור על דירוג גבוה יצטרכו לבדוק אילו שיפורים עליהם לבצע במלון ולהערך בהתאם. ישנם 270 קריטריונים למלון והם מחולקים לשש קטגוריות: מבנה \ חדרים, ציוד וריהוט, שירות, פנאי, בקרת איכות ומשוב ותקשורת וטכנולוגיה. גורמים בענף המלונאות סבורים כי מלונות רבים יפגעו מהדירוג מכיוון שלא יוכלו להתאים את עצמם לסטנדרטים של הדירוג בו הציבו את עצמם עד כה. "דירוג המלונות יפגע בחלק ניכר מהמלונות בישראל ובייחוד באלה המדורגים ברמת שלושה וארבעה כוכבים", אמרה יו"ר איגוד מנהלי בתי המלון אתי לוי בראיון לאתר אדיוקשיונל טרוול. היא מעריכה כי הקריטריונים הגבוהים יובילו לכך שמלונות רבים יעדיפו שלא להשתמש בדירוג החדש ויסווגו כ"לא מדורגים". כיצד יכול המלון להיערך לדירוג? ראשית, יש ללמוד את הדירוג באופן יסודי ולהבין את משמעות שיטת הנקודות והקריטריון המינימלי הנדרש מכל רמת דירוג. מנהלי המלונות צריכים להציב יעד לדירוג ולבדוק על פיו באילו מקומות הם יכולים להשתפר ולשדרג והאם יש טעם בשיפוץ המלון לפני הגשת הבקשה לדירוג. בסך הכל המטרה של החזרת הדירוג האחיד היא לעודד בעלי בתי מלון לשפץ את המלון, אולם אם מלכתחילה לא ניתן להגיע לקריטריון המינימלי בדרוג הרצוי בשל הנתונים הבסיסיים של הנכס, ייתכן ואין תועלת בהכנסת שדרוגים קטנים יותר במטרה להעלות את הדרוג. דרוג יכול להשאר נמוך בשל גודל החדרים או הלובי גם במלונות ששיווקו את עצמם כמלונות שלושה, ארבעה ואף חמישה חדרים. על כן על מנהל המלון לקבוע יעד ריאלי לדרוג ולבדוק שהמלון לא יפול בדרוג בגלל קריטריונים של שירות, בקרה או תקשורת, שאת רובם קל לשפר בעלות יחסית נמוכה. אם המלון מתכנן שיפוצים לתקופה הקרובה, יש לדאוג לכך שהשיפוצים יותאמו לקריטריונים של הדרוג. יש ליצור תוכנית עלות מול תועלת שתבדוק כיצד ניתן לשמור על דירוג קיים או לעלות בדירוג מבלי לחרוג ממסגרת התקציב.
דרוג בעידן האינטרנט
השימוש הגובר בסוכנויות אונליין (OTA) מציב אתגר נוסף בפני הדרוג האחיד. מכיוון שלכל סוכן אינטרנטי יש שיטה משלו לדירוג כוכבים באתר והדרוג שהמלון מקבל יכול להשתנות מאתר לאתר. אקספדיה למשל, מדרגת את המלונות בשיטה משלה. בנוסף, היא מציגה את דירוג הגולשים והמלצות. הפער בין הדירוג הרשמי של המלון לדירוג בסוכנויות השונות ולהמלצות הגולשים יכול ליצור בלבול בקרב הלקוחות וכאב ראש לא קטן למנהלי המלון.
המשמעות של דרוג כוכבים גבוה לצד המלצות מאכזבות מהגולשים יכול ליצור אפקט שלילי למלון. בניגוד לבדיקה התקופתית של חברות הדירוג, אתרים שמשלבים המלצות גולשים מודדים את דרוג המלון בכל עת ועל כן מלונות שקיבלו ארבעה או חמישה כוכבים צריכים להקפיד כי סטנדרט השירות ישאר גבוה כדי לא לאכזב את האורחים ששילמו בהתאם. מנגד, מלון שיבחר לא להשתתף בדרוג יוכל לעקוף את החשש להזמין חדרים במלון ללא דירוג על ידי המלצות גולשים ודרוג טוב בסוכנויות האינטרנט.
|
