ייעוץ והדרכה
שירותים
פרופיל
מאמרים
מידע מקצועי
ניוזלטר
 מעוניין לפתוח עסק בענף ההסעדה? פנה אלינו ליעוץ                               ניוזלטר ענף המלונאות בישראל - גיליון מס' 33                       נוהל "גילוי מרצון" חדש ועדכני         העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה התשע"ה-2015                           פיצוי עוגמת נפש במלון - מאמר חדש מאת עו"ד שחר פרילינג       מסמך היערכות לסוף שנת המס 2015        ניוזלטר ענף המלונאות - אפריל 2016     שינויים בהפקדות פנסיוניות, צבירת ימי חופשה ועדכון שכר מינימום        נוהל גילוי מרצון הוארך עד 31/12/2016      מתי חברה זרה תיחשב ישראלית לצרכי מס? כתבה חדשה של עו"ד-רו"ח פרילינג באתר כלכליסט          מסמך היערכות לסוף שנת המס 2018         כתבה חדשה מאת עו"ד-רו"ח שחר פרילינג על חוק ההתייעליות הכלכלית לשנת 2017-2018      נפתח הקורס ליזמות עסקית-יישומית בניהולו של עו"ד-רו"ח שחר פרילינג!     נוהל פיקדון לעובדים זרים שהם מסתננים מאי 2017
 
עמוד ראשי ◄ מאמרים ◄ אירוע גיבוש - ביטוח לאומי ושוווי מס
   

ביטוח לאומי – אירוע גיבוש שעורך מעביד אינו בגדר טובת הנאה לעובד ולפיכך אינו מהווה הכנסת עבודה


מאת: שחר פרילינג, רואה חשבון –עורך דין 

 


ביום 20 במאי 2014 ניתן פסק דינו של בית הדין לעבודה בתל אביב יפו בתיק (ב"ל 30052-07-12)
דה נשון טרפיק נ' המוסד לביטוח לאומי

במסגרתו נקבע, כי אין לראות באירועי הגיבוש שארגנה חברת דה נשון טרפיק בע"מ (להלן: "התובעת")  לעובדיה כ"טובת הנאה" החייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי, היות והתובעת היא הנהנית העיקרית מאירועי הגיבוש, שכן צומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים העולה באופן ניכר על הנאת העובדים מאותם אירועים.

עובדות

  1.  התובעת היא חברה הפועלת בתחום השיווק והפרסום באינטרנט, והמעניקה שירותי און ליין לשווקים בינלאומיים אשר מעסיקה כ- 250 עובדים.  
  2.  התובעת מארגנת מדי שנה פעילות גיבוש כדלקמן:(א) אירוע גיבוש לעובדים, ללא בני משפחותהם, הכולל לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ, וכן פעילויות חברתיות שונות.(ב) "אירוע חברה" המיועד לעובדיה בלבד הכולל ארוחת ערב ותקליטן, וכן נאומים קצרים של מנהלים בכירים בחברה. 
  3. התובעת לא זקפה שווי לעובדיה במשכורתם, בגין אירועי הגיבוש, ובהתאם לא ניכתה ולא שילמה דמי ביטוח לאומי בגינם. 
  4. ואולם, בעיקבות ביקורת ניכויים שנערכה אצל החברה בשנת 2011, החליט המוסד לחייב את החברה בגין רכיבים אלו בסך של מאות אלפי שקלים.
  5. התובעת הגישה השגה על החלטה זו, אך ההשגה נדחתה מהסיבה כי "מדובר בנופש עובדים לכל דבר ועניין". יש לציין כי לפנים משורת הדין הנתבע הסכים להפחית 20% מהוצאות הנופש למרות שלא ראה אף אסמכתא לגבי מרצה חיצוני שהובא לאירועי הגיבוש. 
  6. על החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה דנן. 

 


השאלה המשפטית


במבחן אשר פותח ואומץ בפסיקה לגבי השאלה אימתי הוצאה שהוציא מעביד הינה הוצאה שתותר לו בניכוי לפי הפקודה, ללא זקיפת הכנסה כל שהיא לעובד, הוא מבחן "נוחות המעביד או הנאת העובד" ואולם, מכוון שמבחן זה מעורר קושי במצבים מעורבים (כאשר ההוצאה משרתת את נוחות המעביד ובד בבד גורמת הנאה לעובד), נקבעו בפסיקה של בית המשפט העליון בעניין בנק יהב (ע"א 3501/05 פקיד שומה ירושלים 1 נגד בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ), שני תנאים מצטברים הנדרשים להתקיים בכדי שניתן יהיה לקבוע כי הוצאה מהווה טובת הנאה לעובד:

  1. יש לבחון האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה בה מדובר, כלומר – האם זו חיונית למילוי תפקידו של העובד – התועלת שצומחת למעביד.
  2. יש לבחון האם ההטבה גורמת לעובד להנאה ניכרת.


ובמילים אחרות השאלה העומדת להכרעה בפסק הדין היא האם אירוע גיבוש שעורך המעביד מהווה "טובת הנאה" בידי עובדיו, ומשכך הוא בגדר "הכנסת עבודה" המחייבת בתשלום דמי ביטוח או שמא כטענת התובעת, אין לכלול את הוצאות "אירוע הגיבוש" בסכומים המהווים בסיס לחישוב דמי הביטוח הלאומי שעל התובעת לשלם עבור עובדיה.



דיון והכרעה

 

לאור המבחנים שפורטו בפסיקה ניתן לראות כי במקרה דנן, כי אין באירועי הגיבוש שארגנה התובעת לעובדיה כ"טובת הנאה" החייבת בתשלום דמי ביטוח מהנימוקים הבאים: 

  1. מנסיבות המקרה עובדי החברה אינם מפיקים "טובת הנאה ניכרת" מאותם אירועים, והתובעת, כמעבידה, היא זו הנהנת העיקרית, ומשכך התנאי השני אינו מתקיים.למשל: אירועי החברה נערכים רק בישראל, נערכים במהלך השבוע על חשבון ימי עבודה , לעובדי החברה אין אפשרות להזמין בני משפחה, החברה ממנת את מלא העלות, ישנה חובה להגיע לערבים אלו וכו'.
  2. לכאורה, די היה באי התקיימות התנאי השני בכדי לקבוע שבחברה אינה חייבת בדמי ביטוח לאומי בגין ארועי הגיבוש. ואולם, בית הדין האזורי ביקש לבחון אף את התנאי הראשון, קרי שאלת חיוניות ארוע הגיבוש לפעילותה העיסקית של החברה ולתיפקודם של עובדיה.במקרה זה ומאחר ופעילות החברה חולשת על פני מספר ארצות ובפריסה נרחבת. ראה, גם בית הדין, את חיוניות פעילות הגיבוש למעביד. כלומר, התביעה התקבלה  

 

סיכום 

  1. פסק הדין ניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה, ועל כן המוסד לביטוח לאומי רשאי לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה.
  2. אף שפסק דין זה עוסק בחבות בביטוח לאומי, עדיין ניתן להשליכו אף לסוגיות מס הכנסה, לשאלת חבות העובדים במס הכנסה בשל פעילות כאמור, תשלום מקדמות בשל הוצאות עודפות בגין הוצאות שלא ניתן לייחסם לעובדים וניכוי במקור משכר בגין הכנסה זו. 

 

לייעוץ ולתיאום פגישה - פנה אלינו


שחר פרילינג רו"ח-עו"ד




 

 


Shachar friling - You can expect great things from us because we require it from ourselves



Powered by Shopsystem CMS