ייעוץ והדרכה
שירותים
פרופיל
מאמרים
מידע מקצועי
ניוזלטר
 מעוניין לפתוח עסק בענף ההסעדה? פנה אלינו ליעוץ                               ניוזלטר ענף המלונאות בישראל - גיליון מס' 33                       נוהל "גילוי מרצון" חדש ועדכני         העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה התשע"ה-2015                           פיצוי עוגמת נפש במלון - מאמר חדש מאת עו"ד שחר פרילינג       מסמך היערכות לסוף שנת המס 2015        ניוזלטר ענף המלונאות - אפריל 2016     שינויים בהפקדות פנסיוניות, צבירת ימי חופשה ועדכון שכר מינימום        נוהל גילוי מרצון הוארך עד 31/12/2016      מתי חברה זרה תיחשב ישראלית לצרכי מס? כתבה חדשה של עו"ד-רו"ח פרילינג באתר כלכליסט          מסמך היערכות לסוף שנת המס 2018         כתבה חדשה מאת עו"ד-רו"ח שחר פרילינג על חוק ההתייעליות הכלכלית לשנת 2017-2018      נפתח הקורס ליזמות עסקית-יישומית בניהולו של עו"ד-רו"ח שחר פרילינג!     נוהל פיקדון לעובדים זרים שהם מסתננים מאי 2017
 
עמוד ראשי ◄ מאמרים ◄ חוק האנגלים
   

                                                 חוק "האנג'לים"

 

מאת רו"ח - עו"ד שחר פרילינג



– במסגרת חוק המדניות הכלכלית לשנים 2011 ו – 2012 (תקוני חקיקה), התשע"ה – 2011 .
  
החקיקה בנושא עידוד תעשייה עתירת ידע ובנושא מחקר ופיתוח, במסגרת חוק המדניות הכלכלית הנ"ל, נועדה לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע. מטרת החקיקה האמורה הינה לקדם ולתמוך בתעשיות עתירות הידע, אשר מהוות את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראל וכ – 40% מהייצוא הישראלי, כך דברי ההסבר לחוק, בין היתר על ידי מציאת מקורות מימון נוספים לתעשיה - אנג'לים .כך, במסגרת פרק ז' לחוק, נקבעה הוראת שעה לעידוד התעשיה עתירת הידע, אשר כוללת, בין השאר, התרת השקעה של יחידים במניות חברות עתירות מו"פ כהוצאה.

להלן עיקרי סעיפי החוק :
סכום השקעה מזכה במניות חברת מטרה , עד לסכום ההשקעה המירבי, יותר ליחיד כניכוי מכלל הכנסתו בשנת המס במשך תקופת ההטבה ומלבד שהתקיימו התנאים הבאים :

א. סכום ההשקעה שולם בתקופה שבין 01/01/2011 ועד 31/12/2015 (להלן "תקופת הוראת השעה")
ב. היחיד החזיק במניות חברת המטרה, שהוקצו לו בתמורה להשקעתו המזכה, במשך כל תקופת ההטבה.
ג. אין בהשקעה האמורה ובאופן ניכוי ההוצאה בגינה משום הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות.

פירוט ההגדרות השונות שנקבעו בחוק לעיניין זה:

"השקעה מזכה" - השקעה של יחיד בחברת מטרה בשנת מס כלשהי, אשר בשלה הוקצו לו מניות בחברת המטרה באותה השנה.
"חברת מטרה" - חברת מטרה הינה חברה המקיימת את כל התנאים המפורטים בהגדרה האמורה,
כמפורט להלן:
א. החברה התאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, לאורך כל תקופת ההטבה.
ב. ניירות הערך שלה אינם רשומים למסחר בבורסה לאורך כל תקופת ההטבה (כולל בורסה בחו"ל).
ג. לפחות 75% מסכום ההשקעה ששולם על ידי היחיד עבור המניות המזכות, משמשים להוצאות מחקר ופיתוח בחברה, ולא יאוחר מתום תקופת ההטבה.
ד. לפחות 75% מהוצאות המו"פ שהוציאה החברה במהלך תקופת ההטבה, הוצאו בישראל. 
ה. בכל אחת משתי שנות המס הראשונות של תקופת ההטבה, הכנסותיה של החברה לא עלו על 50% מהוצאות המו"פ שהוצאו על ידה.
ו. במהלך כל תקופת ההטבה, הוצאות המו"פ של החברה הוצאו לשם קידומו או פיתוחו של המפעל שבבעלותה, כלומר אינה משמשת מרכז מו"פ עבור חברה אחרת.
ז. בכל אחת משנות המס של תקופת ההטבה, או עד וכולל שנת המס בה התקיים התנאי המפורט בסעיף ג' לעיל, לפי המוקדם – הוצאות המו"פ של החברה מהוות 70% לפחות מכלל הוצאות החברה. 

"סכום השקעה מירבי" – מוגבל לסכום של 5 מיליון ₪ באותה חברת מטרה. יובהר שלצורך חישוב הסכום המירבי ייחשבו גם השקעות מזכות שבוצעו בשנים קודמות ורק לגבי סכומים שהמשקיע דרש עבורם שיוכרו כהשקעה מזכה.
"תקופת ההטבה"  -   החוק מגדיר את תקופת ההטבה כתקופה בת שלוש שנות מס המתחילות בשנת המס שבה שולמו הסכומים המהווים את ההשקעה המזכה. 
כלומר, החוק מאפשר להכיר בהוצאה, בצורה שוטפת באותה שנת מס או לחילופין לפרוס אותה על פני  שלוש שנות מס כל עוד  שההשקעה בחברת המטרה, בחברת המו"פ, בוצעה החל משנת 2011 וכלה בשנת 2015, ושתמורתה הוקצו למשקיע מניות בחברה.
המשקיע כאמור יוכל לקזז הוצאות אלו מול הכנסות הפרותיות השונות שלו ע"פ בחירתו או לחילופין לדרוש אותם כנגד רווחי הון. לפיכך, ומאחר ועל המשקיע והחברה לעמוד בתנאים כאמור לעיל כתנאי סף לניכוי ההוצאות כאמור, מומלץ ואף רצוי לבצע מראש תכנון מקיף וארוך טווח, 
כמו שנאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה".

כאמור בדברי ההסבר לחוק, החוק נועד בעיקרון לעודד יחידים בעלי הון לתעל את השקעתם לחברות מטרה כלומר לחברות עתירות במחקר ופיתוח מו"פ וסטארט אפ אולם פרשנות מרחיבה של החוק וכמובן בתיאום עם רשויות המס, יכול שתפתח פתח גם לגופים אחרים כדוגמת שותפויות מסויימות , משקיעים תושבי חוץ , נאמנויות וכו' שלדעת רשות המיסים ההגדרה יכולה לכלול גם אותם. לכן יש מקום ואף מומלץ, במקרים מסויימים, לפנות לרשויות המס מבעוד מועד כדי לקבל הבהרה לגבי התייחסות הרשות למשקעים שלהם.החוק הנ"ל הינו חוק מבורך

אך יש לציין מספר כשלים ההופכים את יישומו לקשה ואף בלתי אפשרי:

אחד הגורמים לכך הן ההוראות שקובעות שלפחות 70% מסכומי ההשקעה בסטארט אפ יושקעו במחקר ופיתוח (מו"פ), דרישת סף בעייתית במקרים שמדובר שאינן עתירות טכנולוגיה כדוגמת רב חברות האינטרנט והמובייל. 
הוראה בעייתית נוספת הינה הצורך שהכנסות חברת המטרה, חברת הסטארט אפ עתירת המו"פ, לא תעלנה על 50% מהוצאותיו של המו"פ. כלומר, ההטבות הינן רלוונטיות לחברות סטארט אף ו/או עתירות במו"פ שמצליחות לייצר הכנסות כבר בתחילת דרכם. לפיכך לדעתי, יש לראות את אי מימוש ההטבות הנ"ל כסיבה מספקת לביצוע תיקונים מהירים לחוק שיוזמתו יותר מברוכה.   

 




לייעוץ ותיאום פגישה - פנה אלינו


שחר פרילינג רו"ח-עו"ד




 

 


Shachar friling - You can expect great things from us because we require it from ourselves



Powered by Shopsystem CMS